Name: cognitive dissonance and self-image
Uploaded: 2020-02-12T11:07:44.000Z
Duration: 1 min 38 s
Channel: JoVE

אנשים מחפשים עקביות בין הציפיות האישיות שלהם מהחיים – כמו הרצון ללמוד נושאים חדשים – לבין המציאות – ללכת לכיתה. בפעולת איזון זו, השניים מיושרים והתלמיד מרגיש בנוח כתלמיד מתפקד. עם זאת, אמונותיו ומעשיו של האדם יכולים לפעמים להיות לא עקביים. לדוגמה, קבוצת הלימוד שלו מתכננת להיפגש בפאב המקומי לחזרה רצינית בכיתה. בעוד שיש לו מחויבות להיות שקדן, ושתייה מופרזת תפריע לאמונה זו, הוא מזמין יותר מדי ליטרים, מה שסותר את ציפיותיו המלומדות.

מצב אחרון זה הוא דוגמה לדיסוננס קוגניטיבי – מצב של מצוקה נפשית הקשורה להחזקת אמונות סותרות בו זמנית. קונפליקט פסיכולוגי כזה מייצר אי נוחות, וכתוצאה מכך, הפרט עשוי להגיב במספר דרכים כדי להפחית את הדיסוננס.

אחד, הוא יכול לשנות את התנהגותו: בפעם הבאה, יהיה לו רק ליטר אחד.

שנית, הוא יכול לשנות את אמונותיו: הוא עשוי לשכנע את עצמו שללמוד לבחינה באמת לא היה כל כך חשוב.

שלוש, הוא יכול היה להצדיק את מעשיו: הוא באמת היה זקוק להפסקה.

וארבע, הוא יכול להתעלם או להכחיש מידע: הוא עשוי להחליט לחשוב שבירה באמת לא תפגע בריכוז שלו.

בסופו של דבר, אנשים מגיבים כדי ליישר את ההתנהגויות, האמונות והעמדות שלהם ולחזור למצב של הרגשה טובה יותר עם עצמם.

דיסוננס קוגניטיבי

Cognitive Dissonance

פסיכולוגים חברתיים תיעדו כי הרגשה טובה עם עצמנו ושמירה על הערכה עצמית חיובית היא מניע רב עוצמה של ההתנהגות האנושית (Tavris & Aronson, 2008). בארצות הברית, בני התרבות השלטת בדרך כלל חושבים מאוד על עצמם ורואים את עצמם כאנשים טובים שהם מעל הממוצע בתכונות רצויות רבות (Ehrlinger, Gilovich, & Ross, 2005). לעתים קרובות, ההתנהגות, העמדות והאמונות שלנו מושפעות כאשר אנו חווים איום על ההערכה העצמית שלנו או על הדימוי העצמי החיובי שלנו. הפסיכולוג ליאון פסטינגר (1957) הגדיר דיסוננס קוגניטיבי כאי נוחות פסיכולוגית הנובעת מהחזקת שתי עמדות, התנהגויות או קוגניציות לא עקביות או יותר (מחשבות, אמונות או דעות). תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי של פסטינגר קובעת כי כאשר אנו חווים קונפליקט בהתנהגויות, בעמדות או באמונות שלנו המנוגד לתפיסות העצמיות החיוביות שלנו, אנו חווים אי נוחות פסיכולוגית (דיסוננס). לדוגמה, אם אתה מאמין שעישון מזיק לבריאות שלך אבל אתה ממשיך לעשן, אתה חווה קונפליקט בין האמונה שלך לבין ההתנהגות.

מחקרים מאוחרים יותר תיעדו כי רק קוגניציות סותרות המאיימות על הדימוי העצמי החיובי של הפרט גורמות לדיסוננס (Greenwald & Ronis, 1978). מחקרים נוספים מצאו כי דיסוננס אינו רק לא נוח מבחינה פסיכולוגית, אלא גם יכול לגרום לעוררות פיזיולוגית (Croyle & Cooper, 1983) ולהפעיל אזורים במוח החשובים ברגשות ובתפקוד קוגניטיבי (Van Veen, Krug, Schooler, & Carter, 2009). כאשר אנו חווים דיסוננס קוגניטיבי, יש לנו מוטיבציה להקטין אותו מכיוון שהוא אינו נוח מבחינה פסיכולוגית, פיזית ונפשית. אנו יכולים להפחית את הדיסוננס הקוגניטיבי על ידי הבאת הקוגניציות, הגישות וההתנהגויות שלנו בקו אחד – כלומר, הפיכתן להרמוניות. ניתן לעשות זאת בדרכים שונות, כגון:

<ul>
	<li>שינוי ההתנהגות הלא תואמת שלנו (למשל, להפסיק לעשן),</li>
	<li>שינוי הקוגניציות שלנו באמצעות רציונליזציה או הכחשה (למשל, לומר לעצמנו שניתן להפחית סיכונים בריאותיים על ידי עישון סיגריות מסוננות),</li>
	<li>הוספת קוגניציה חדשה (למשל, "עישון מדכא את התיאבון שלי כדי שלא אהפוך לעודף משקל, וזה טוב לבריאות שלי").</li>
</ul>

עוד דוגמאות, בבקשה.

דוגמה קלאסית לדיסוננס קוגניטיבי היא ג'ון, צעיר בן 20 שמתגייס לצבא. במהלך מחנה האימונים הוא מתעורר בשעה 5:00 בבוקר, סובל ממחסור כרוני בשינה, צועק עליו, מכוסה בעקיצות פרעושים בחול, חבול פיזית ומוכה ותשוש נפשית. זה הולך ומחמיר. מתגייסים שמגיעים לשבוע 11 של מחנה האימונים צריכים לעשות 54 שעות של אימונים רצופים.

שלא במפתיע, ג'ון אומלל. אף אחד לא אוהב להיות אומלל. במצב מסוג זה, אנשים יכולים לשנות את אמונותיהם, עמדותיהם או התנהגויותיהם. האפשרות האחרונה, שינוי התנהגויות, אינה זמינה לג'ון. הוא חתום בצבא לארבע שנים, ומבחינה חוקית הוא לא יכול לעזוב.

אם ג'ון ימשיך לחשוב כמה הוא אומלל, אלה הולכות להיות ארבע שנים ארוכות מאוד. הוא יהיה במצב מתמיד של דיסוננס קוגניטיבי. כחלופה לאומללות זו, ג'ון יכול לשנות את אמונותיו או עמדותיו. הוא יכול לומר לעצמו: "אני נעשה חזק יותר, בריא יותר וחד יותר. אני לומד משמעת ואיך להגן על עצמי ועל המדינה שלי. מה שאני עושה חשוב מאוד". אם זו אמונתו, הוא יבין שהוא מתחזק באמצעות האתגרים שלו. אז הוא ירגיש טוב יותר ולא יחווה דיסוננס קוגניטיבי, שהוא מצב לא נוח.

השפעת החניכה

הדוגמה הצבאית מדגימה את ההבחנה שחניכה קשה לקבוצה משפיעה עלינו לחבב את הקבוצה more, בשל הצדקת המאמץ. אנחנו לא רוצים לבזבז זמן ומאמץ כדי להצטרף לקבוצה שאנחנו בסופו של דבר עוזבים. ניסוי קלאסי של אהרונסון ומילס (1959) הדגים את ההצדקה הזו של אפקט המאמץ. סטודנטים התנדבו להצטרף לקבוצת קמפוס שהייתה נפגשת באופן קבוע כדי לדון בפסיכולוגיה של המין. המשתתפים חולקו באופן אקראי לאחד משלושה תנאים: היעדר חניכה, חניכה קלה וחניכה קשה לקבוצה. לאחר שהשתתפו בדיון הראשון, שנעשה בכוונה משעמם מאוד, המשתתפים דירגו עד כמה הם אוהבים את הקבוצה. משתתפים שעברו תהליך חניכה קשה להצטרפות לקבוצה דירגו את הקבוצה באהדה רבה יותר מאשר משתתפים עם חניכה קלה או ללא חניכה.

השפעות דומות ניתן לראות במחקר עדכני יותר על האופן שבו מאמץ התלמידים משפיע על הערכות הקורס. Heckert, Latier, Ringwald-Burton, and Drazen (2006) סקרו 463 סטודנטים לתואר ראשון שנרשמו לקורסים באוניברסיטה במערב התיכון על מידת המאמץ שהקורסים שלהם דרשו מהם. בנוסף, הסטודנטים התבקשו גם להעריך היבטים שונים של הקורס. בהתחשב במה שקראתם זה עתה, אין זה מפתיע שהקורסים שהיו קשורים לרמה הגבוהה ביותר של מאמץ הוערכו כבעלי ערך רב יותר מאלה שלא. יתר על כן, התלמידים ציינו כי הם למדו יותר בקורסים הדורשים מאמץ רב יותר, ללא קשר לציונים שקיבלו בקורסים אלה (Heckert et al., 2006).

מלבד הדוגמה הצבאית הקלאסית וחניכה קבוצתית, האם אתם יכולים לחשוב על דוגמאות נוספות לדיסוננס קוגניטיבי? הנה אחד: מרקו ומריה גרים במחוז פיירפילד, קונטיקט, שהוא אחד האזורים העשירים ביותר בארצות הברית ויש בו יוקר מחיה גבוה מאוד. מרקו עובד מהבית ומריה לא עובדת מחוץ לבית. הם שוכרים בית קטן מאוד ביותר מ-3000 דולר לחודש. מריה קונה בחנויות משלוחים בגדים וחוסכת היכן שהיא יכולה. הם מתלוננים שאין להם כסף ושהם לא יכולים לקנות שום דבר חדש. כשהם נשאלים מדוע הם לא עוברים למקום זול יותר, מכיוון שמרקו עובד מרחוק, הם עונים שמחוז פיירפילד יפה, הם אוהבים את החופים, והם מרגישים שם בנוח. כיצד תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי חלה על הבחירות של מרקו ומריה?

 

טקסט זה מעובד מתוך <a href="https://cnx.org/contents/Sr8Ev5Og@10.16:MBKbyrYC@13/12-3-Attitudes-and-Persuasion" target="_blank">OpenStax, Psychology. OpenStax CNX.</a>

פסיכולוגים חברתיים תיעדו כי הרגשה טובה עם עצמנו ושמירה על הערכה עצמית חיובית היא מניע רב עוצמה של התנהגות אנושית ...

Education

JoVE Core

Social Psychology

פסיכולוגיה חברתית

Foundations of Social Psychology

יסודות הפסיכולוגיה החברתית

Attitudes and Persuasion

עמדות ושכנוע

KEY TERMS AND CONCEPTS

מונחים ומושגים מרכזיים

cognitive dissonance and self-image

Cognitive dissonance is psychological discomfort that happens when a person holds two or more inconsistent thoughts, beliefs, attitudes, or behaviors. Social psychologists note that this conflict is especially likely to matter when it threatens a person's positive self-image. People often want to feel good about themselves, and a threat to self-esteem can shape what they do and what they believe.

Psychologist Leon Festinger defined cognitive dissonance in 1957. His theory says that when behavior, attitudes, and beliefs clash with a person's self-view, the result is uncomfortable. A common example is knowing that smoking is bad for health but continuing to smoke. Later research found that not every conflict causes dissonance. The conflict is most likely to matter when it challenges a person's positive view of self.

Cognitive dissonance is not only a mental feeling. Research has shown that it can also cause physical arousal and activate brain regions tied to emotion and thinking. Because the state is psychologically, physically, and mentally uncomfortable, people are motivated to reduce it. They can do that by changing the behavior, changing the belief through rationalization or denial, or adding a new belief that makes the situation feel more reasonable.

A military boot camp example shows how dissonance can work in real life. John, a 20-year-old recruit, is sleep deprived, exhausted, and miserable during training. He cannot simply leave, so changing his behavior is not an option. Instead, he can reduce the discomfort by changing his attitude and telling himself that he is becoming stronger, healthier, sharper, and more disciplined, and that he is helping defend his country.

The same idea helps explain the justification of effort effect. A difficult initiation into a group can make people like the group more because they do not want to feel that their effort was wasted. In a classic study, college students joined a campus group that would discuss the psychology of sex. Some had no initiation, some had an easy one, and some had a difficult one. After a deliberately boring first discussion, the students who faced the difficult initiation rated the group more favorably.

Later research found a similar pattern in college courses. Students who said their courses required more effort often rated those courses as more valuable. They also reported learning more, even when their grades were the same. The concept also fits everyday choices. Marco and Maria pay high rent in Fairfield County, Connecticut, and say they have little money, yet they stay because they love the area and feel comfortable there. Their explanation helps reduce the tension between their costs and their choice to remain.

Cognitive Dissonance and Self-Image

attitudes

Attitude Components in Everyday Life

Attitude is our evaluation of a person, an idea, or an object. People hold attitudes about many things. These can include products from the supermarket, people around the world, and political policies. Attitudes are usually favorable or unfavorable, meaning positive or negative. Attitudes also have three parts. The affective component is the feeling part. The behavioral component is the effect the attitude has on behavior. The cognitive component includes belief and knowledge. For example, a...

cognitive dissonance

Cognitive dissonance is psychological discomfort that happens when a person holds two or more inconsistent thoughts, beliefs, attitudes, or behaviors. Social psychologists note that this conflict is especially likely to matter when it threatens a person's positive self-image. People often want to feel good about themselves, and a threat to self-esteem can shape what they do and what they believe. Psychologist Leon Festinger defined cognitive dissonance in 1957. His theory says that when...

routes of persuasion

Central and Peripheral Persuasion Paths

Persuasion changes attitudes, beliefs, and behaviors through communication. People often meet persuasion from outside sources in everyday life. The topic has been studied closely in social psychology, especially through Carl Hovland’s work during World War II and later at Yale University. His work led to the Yale attitude change approach, which explains when people are likely to change their attitudes. The Yale attitude change approach shows that persuasion depends on the source, the message,...

persuasion strategies

How Small Requests Influence Bigger Yeses

Persuasion strategies can shape what people buy and how they think or act. Researchers have tested these methods in many settings, including sales and behavior change. Two well-known examples are the foot-in-the-door technique and the door-in-the-face technique. The foot-in-the-door technique starts with a small request. If someone agrees to that first request, they are more likely to agree to a larger request later. This works through consistency, which is the tendency to stay in line with...

social proof

Social Proof in Everyday Choices

Social proof is a persuasion tactic that shapes everyday choices through comparison and conformity. People often look at what others are doing and adjust their own actions to match the group. This response can happen quickly, especially when a behavior seems popular or widely accepted. A clear example comes from television laugh tracks. Fullery and Skeffington (1974) found that adding group laughter to material made people rate it as funnier, even when the content was not actually funny. In...

key terms and concepts

Explore how cognitive dissonance affects self-image, why it feels uncomfortable, and how effort, belief changes, and real-life choices reduce it.

Cognitive Dissonance and Self-Image | JoVE K12

JoVE Core Social Psychology offers a comprehensive learning experience on the principles of social behavior through concise, animated video lessons. The series explores key topics such as self-concept, social cognition, group dynamics, stereotypes, and relationships. It provides a structured foundation for understanding human behavior in social situations. Students gain insights into how individuals think, feel, and behave in social contexts while examining the psychological processes that influence interactions and judgments. By integrating theory with real-world applications, these lessons offer a clear and engaging approach to mastering essential concepts in social psychology.

social psychology

Cognitive Dissonance and Self-Image

Description

Transcript