הרשמה ל-JoVE נדרשת לצפייה בתוכן זה. התחברו או התחילו בגרסת ניסיון בחינם.

מאמר שיטה

שגיאות כאמצעי צמצום בחירת מזון אימפולסיבית

7.8K צפיות

⸱

DOI:

10.3791/53283

⸱

5 ביוני 2016

 , 
1Department of Biological Psychology, Justus-Liebig-Universität Giessen, 2Dipartimento di Psicologia, Università di Bologna

במאמר זה

סיכום

כניעה לפיתוי של אוכל טעים עלולה לגרום לבעיות עודף משקל ארוכות טווח. פרוטוקול זה מתאר כיצד להפחית העדפה פזיזה למוצרי מאכל במהלך בחירות בין-זמניות היפותטיות אצל נשים על ידי שיוכם לטעויות.

תקציר

כיום, השכיחות ההולכת וגוברת של הפרעות אכילה עקב שליטה עצמית לקויה הובילה להשמנת יתר מוגברת ולבעיות משקל כרוניות אחרות, ובסופו של דבר, לירידה בתוחלת החיים. היכולת להימנע מתגובות אוטומטיות היא בדרך כלל גבוהה במצבים שבהם סביר מאוד לעשות טעויות. הפרוטוקול המתואר כאן נועד להפחית העדפה לא זהירה אצל נשים במהלך בחירות בין-זמניות היפותטיות לגבי מזון מעורר תיאבון על ידי שיוכה לטעויות. ראשית, המשתתפים עוברים מטלת שגיאה שבה שני גירויים אכילים שונים קשורים לשתי הסתברויות שגיאה שונות (גבוהה ונמוכה). שנית, הם מקבלים החלטות בין-זמניות לגבי שני הגירויים האכילים, בנפרד. כתוצאה מכך, שיטה זו מפחיתה את שיעור ההיוון עבור סכומים עתידיים של התגמול האכיל שהצביע על סבירות גבוהה יותר לשגיאה, באופן סלקטיבי. השפעה זו היא בהשפעת רמת הרעב המדווחת על עצמה. הפרוטוקול הנוכחי מדגים כי טעויות, הידועות כאירועים בולטים מבחינה מוטיבציונית, יכולות לגרום לגיוס שליטה קוגניטיבית, ובכך להיות שימושיות בסופו של דבר בהפחתת בחירות חסרות סבלנות למוצרים אכילים.

מבוא

כיום, חשוב לעזור לאנשים להתמודד עם עלייה של הפרעות אכילה 1-4. הפרעות אלה משקפים יתר של המוטיבציה תמריץ הקשורים מזון תיאבון, אשר גורם לאנשים לחפש לצרוך אותו בהקדם האפשרי (זה הוכח במיוחד עם מאכלים מתוקים עתירי שומן 5-6). זה קורה על חשבון הטבות עתידיות שיכול לנבוע להיות בדיאטה במשך זמן מה, אך כאלה שעבורם היכולת להפעיל שליטת אכילה היא צורך 7-8. ואכן, אנשים מראים התנהגויות חריגות אלה גדלו הטית קשב כלפי רמזים אכילים 9-10 וערך תמריץ משופר ניסיון תגמולים עיקריים 11. יתר על כן, אפילו רק להסתכל כדי לעורר את התאבון מזון יכול לסמן את הרצון לצרוך את המזון מיד, הן אצל אנשים עם הפרעות אכילה בקרב האוכלוסייה הרגילה 12-13. על מנת להימנע סיפוק מיידי ולא לוותר על outco לטווח ארוךלי (למשל, ירידה במשקל לאחר כמה חודשים של דיאטה), אחד חייב לממש שליטה עצמית רבה ולהתנגד מולד, דחף נחוש אבולוציונית לתת לידי נסיון ולצרוך מיד. הפעלת שליטה עצמית, מושג אשר קשור זה בזה לרעיון של שליטה קוגניטיבית בתחום של מדעי המוח, כלומר אחד הוא מסוגל להתגבר על דחפי מולד בצריך עיון, וכנראה גם יישום אחרים, התנהגויות מתאימות יותר 14.

איך אנשים עושים לעסוק אסטרטגיות שליטה עצמית? מחקר הדגיש לאורך השנים כי היכולת להימנע מתגובות אוטומטיות מועצמת בהקשרי שגיאות מלאות 15. שגיאות הם גם נחשבים מאוד מגרים ו מרתיעים אירועים, כאשר נתקלו, לעורר תגובות מפצות 16. באופן ספציפי, הם לסמן כישלון / פסד הוא בביצועים וקהילה, ובכך מאותת כי אחד צריך להתאים את הרמות של השליטה הנוכחית fהתנהגות uture 17 בהתאם. יתר על כן, טעויות יכולות לסמן למידה מרתיעה, כדרך אזהרה לברוח מהתנהגויות מועדות לטעויות, הסתגלותי, ובכך גרימת יישום תגובות בחירה אופטימלית 18-21.

הפרוטוקול הנוכחי מראה כיצד החיבור בין פריטים ושגיאות אוכל הטעימים יכול לאותת כי העוסקים התנהגות מסוימת יוביל בעלות (כלומר, פסד שכר), ובכך לעודד את יישום אסטרטגיות שליטה עצמית מפצות, ובכך להפחית בחירת מזון אימפולסיבית 20,22. בפרוטוקול הנוכחי המותאם מ -23, המשתתפים מתבקשים מקדם לרמת רעבונם דיווח עצמי בזמן הניסוי כדי לדרג שישה פריטי מזון שונים. בהתבסס על הדירוגים, שני מזונות עם ערך תמריץ שווה לכל נושא נבחרו למשימה שלאחר מכן. לאחר מכן, המשתתף לבצע משימת שגיאה (ראה התייחסות 24) שבו שני שנבחר קודם לכן מזון זהEMS קיו שיעורי שגיאה שונים (גבוהים ונמוכים) הקשורים לביצועים: משימת השגיאה מתוכנת כך במצב במשפט אחד, רמז על ידי מזון אחד, המשתתף לבצע מספר קטן של טעויות, ובמצב המשפט האחר, רמזו על ידי אחרים מזון, הם עושים מספר גדול בהרבה של טעויות. לאחר מכן, בחירת intertemporal המשתתף לכל אחת משני הגמול העיקרי נמדדה (עיבוד התייחסות 25). היכולת להזעיק תגבורת גדולה אבל מתעכבת במקום סיפוק במוקדם, שהוא חיוני כאשר מול מזונות מפתים בעת היותו בדיאטה, אכן הוא נתפס עד פריכות מבחירת intertemporal פרדיגמות 26. כבר זמן צריך לחכות טוב להתקבל ותאכל, שככל הערכה סובייקטיבית של גמול פוטנציאליים זו נחלשת (כלומר, התופעה היוון הזמני שנקרא 27-34). החלטות גרועות (כלומר, נטייה גבוהה לבחור סיפוקים קרובים, כלומר גדל זמניהיוון עבור רווחים עתידיים) נחשבים כתכונה הליבה של אימפולסיביות 35 וציון דרך של הפרעות רבות, כולל התמכרות לסמים והשמנה 36-45. לאחר שעבר את ההליך מתואר בפרוטוקול זה, מגלים המשתתפים מופחתים בחירה בקוצר רוח לתום השיעור גבוהה של טעות cueing הגירוי, באופן סלקטיבי. האפקט הוא ברור יותר כאשר רמת הרעב שדווחה על ידי הנבדקים היא 23 נמוך. זו מתרחשת בגלל רעב משפיע על ההערכה המיידית של פריטי מזון 46-49 על ידי חידוד ערך המוטיבציה של תגמולים ראשוניים, בתורו, שיעור הניכיון בסכומים עתידיים מאותם תגמולים 7,50-52.

יתרונה של שיטה זו הטמון ראשון לתחולה הקלה שלה. אימון השגיאה שקדם משימות החלטת intertemporal הוא כמעט ללא מאמץ לחלוטין, כך שניתן להיות מועסקים במסגרות קליניות מגוונות. שנית, השיטה מייצרת את האפקט הרצוי עם פריטים אכילים היפותטי,ללא צורך להשתמש אוכל אמיתי. שלישית, משתתפים היו בעיקר מודעים העמותה וטעיית מזון, מה שהופך את האפקט שלאחר מכן על העדפות מזון אמיתיות, אשר עשויים להשפיע על החלטות מזון מהימנות בחיים אמיתיים גם כן. לבסוף, משתתפים שנבדקו במחקר 23 היו כל נקבות צעירות, אבל יש סיבה טובה לשער שההשפעה של זיווג מזון וטעייה על החלטות intertemporal תהיה אותו הדבר על גברים צעירים מדי, בעיקר בגלל נושאים במחקר הנוכחי לא היו מודעים את הרושם המצופה.

הגישה מוגבלת. התחברו או התחילו תקופת ניסיון כדי לצפות בתוכן זה.

פרוטוקול

הצהרת אתיקה: כל הנהלים מתוארים בפרוטוקול זה פותחו ונבדקו לאחר אישור אתי מועדת האתיקה של המחלקה לפסיכולוגיה של אונ' בולוניה (ראה גם הצהרת הלסינקי 23,53).

1. המשתתפים

  1. בחר מדגם של נשים בוגרות צעירות ובריאות.
    1. לגייס משתתפים שאינם בדיאטה, לא לוקחים סמים פסיכואקטיביים, ללא מחלה נוכחית או בעבר פסיכיאטרי או נוירולוגית כפי שנקבע על ידי ההיסטוריה, ונאיבי באשר למטרת הניסוי.
  2. הזמן מתנדבים לשבת בחדר שקט ולאסוף נתונים דמוגרפיים שלהם, כולל מין, גיל, רמת השכלה, שעות צום, ואת גובה ומשקל.
  3. חישוב אינדקס מסת גוף של המשתתפים (BMI) 45,54,55.

2. דירוגים רעב מוטיבציה

  1. אסוף דירוגים העצמיים של נבדקים על התחושה שלהם של hunger באותו רגע מאוד בקנה מידה Likert 11 נקודות 56,57.
  2. השתמש בקנה מידה דומה לזו שבוצעה בשלב הקודם עבור דירוג עצמי המוטיבציה לצרוך באותו רגע מאוד שישה מזונות, אחד אחרי השני. בחרו במזונות אלה בקרב בעלי ערך תיאבון גבוה 58-62 באוכלוסיית הנשים (על סמך ההקשר התרבותי).
    1. הצגת שישה מזונות בתמונות, באופן אקראי, באמצעות תכנית מצגת שקופיות, כך המראה והמתאים גודלם ככל האפשר לאלה של המילה האמיתית.

3. בחירת גירויי מזון

  1. בחר, בנפרד עבור כל משתתף, פריטי מזון שני דירוג הגבוה ביותר בשלב הקודם.
    1. ודא, ברמת הקבוצה, כי המשתתפים הם בעלי מוטיבציה שווה לאכול שני המאכלים, כלומר, כי אין הבדל משמעותי בין שני הפריטים בדירוג מוטיבציה (ראה צעדים 2.2 ו 2.2.1).

4. Errors כדרך להגביר את הבקרה קוגניטיבית

  1. השתמש משימת שגיאת 24 שונה כדלקמן לשייך שני גירויים שנבחרו מראש עם שני שיעורי שגיאה שונים.
    1. תכנית ולהפעיל את המשימה עם תוכנת מסירת הגירוי מתאימה, כגון E-ראש. המשימה צריכה להימשך לפחות 15 דקות. ראה קבצי קוד משלימה עבור סקריפט למשל.
  2. כלילת שני תנאים שבם אחד צופה (כלומר, זה מקלות) הסתברות נמוכה בביצוע שגיאה (LE), כלומר, שבה משתתפים יעשו מספר קטן של טעויות, ואחד צופה סבירות גבוהה בביצוע שגיאה (HE) משתתפים, כלומר, שבו יגרמו למספר גדול יותר של שגיאות (ראה צעדים 4.5.2 ו 4.5.3).
    1. השתמש באחת שני פריטי מזון שנבחרו מראש כאות למחלקה התנאי LE (LEFood); להשתמש בפריט מזון אחרים כאות למחלקה התנאי הוא (HEFood). Intersperse, באופן אקראי, מספר זהה של ניסויים עבור שני התנאים.
  3. מַעֲרֶכֶתהמשימה, כך שכל משפט מתחילה עם תמונה בגווני אפור של אחד משני פריטי מזון, כי, אחרי 1,000 msec, הופך צבעונית (עבור אות), וכן הוא מחייב את הנושא להגיב.
    1. עבור 33% של המספר הכולל של ניסויים, להרכיב עיגול אדום על התמונה בצבע (אות עצורה) באיחור הפסקת אות משתנית (SSD) (ראה סעיף 4.4) ביחס הופעת אות Go, וכן הוא מחייב את הנושא שלא לְהָגִיב.
    2. לאחר אות Stop מופיעה, השאר את השני לכי עצור אותות על המסך למשך זמן תגובה מרבי של 1,000 מילים-שניות לאחר תחילת אות Go (חלון זמן שבו הנבדק רשאים להגיב).
    3. לאחר מתן משוב (ראה שלב 4.4.), להפריד את הניסויים עם מסך ריק של מרווח interstimulus משתנה (500-2,000 msec).
  4. הדרך המשתתף להגיב האות עבור מהר ככל האפשר באמצעות לחיצה על לחצנים, ולהימנע כאשר אות Stop. הדרך אותם על כל המשוב האפשרי (כלומר, & #39; 'נכון!' ',' 'שגיאה!' ',' 'עדיין מוקדם מדי!' ').
  5. הגדר את סבירות השגיאה עבור LE ותנאי HE ידי שינוי כונני SSD שלהם באופן עצמאי, על ידי אמצעי אלגוריתם מדרג, מבוסס על ביצועי הנבדק. יצאתי לה יש כונני SSD קצרים, ואילו יש לו כבר כונני SSD 24.
    1. הפעל את SSD ב 200 msec בשני LE והוא לאחר הופעת האות ללכת הראשונה.
    2. במהלך LE, להגדיל את SSD על ידי 5 msec על המשפט שהתקיים לאחר מכן אם הנושא מצליח להתחמק מהעיתונות כפתור אחרי האות העצור; להקטין את SSD ב -50 מילי-שניות על משפטו אם הנושא לא מצליח.
    3. במהלך HE, להגדיל את SSD ב -50 מילי-שניות על המשפט הבא אם הנושא יצליח, אחרת, להקטין את SSD ב -50 מילי-שניות על המשפט הבא אם הנושא נכשל 63.
  6. עבור ניתוחים, להשוות לכי להפסיק ניסויים LE והוא תנאים זמן דיוק ותגובה 24. האם לא גonsider החמיץ תגובות. השתמש Statistica או כל תוכנה סטטיסטית אחרת כדי לנתח את הנתונים.

5. בחירת intertemporal כאמצעי שליטה קוגניטיבית

  1. נהל המשתתפים שתי משימות ייוון זמניות, בנפרד לפי סדר מתאזן, זמן קצר לאחר קצות שגיאת המשימה (פירוט בהמשך). מדוד במשימה היוון אחד Temporal הערך הסובייקטיבי עבור LEFood, ובאחרת את הערך הסובייקטיבי של HEFood. הפעל את המשימות ב E-ראש או כל תוכנה מסיר גירוי אחרת. ראה קבצי קוד משלימה עבור סקריפט למשל.
    1. בכל משימה, משתתפים נוכחיים, על כל ניסוי, בחירה בין 40 יחידות של מזון פיקטיווי 25,64,65 שניתן להשיג באיחור משתנה (כלומר, 2 ימים, 2 שבועות, 1 חודש, 3 חודשים, 6 חודשים, 1 שנה, עבור סכום כולל של שישה תנאי עיכוב 25,66,67) ואת כמות קטנה יותר של אותו שהאוכל מוגשת בהווה המיידי.
    2. כלול חמשבחירות בכל מצב עיכוב. לספק בלוקים של אפשרויות הנוגעות ששת תנאי העיכוב בסדר אקראי על פני נושאים.
  2. הדרך המשתתף לבצע בחירה בין שתי האפשרויות מדמיינות לקבל את הסכום הנקוב של גמול בזמן הקצוב, וכדי לציין את ההעדפות שלהם על ידי לחיצה על אחד משני לחצנים 25,68.
    1. להבהיר למשתתפים כי הם עושים בחירות כלפי מזונות היפותטי; אין בחירות נכונות או מוטעות אבל הם חופשיים לבחור את האפשרות שהם מעדיפים את רוב; אין להם מגבלת זמן להחליט, אבל הם צריכים לעשות את הבחירה שלהם ברגע שהם מרגישים להעדיף גמול אחד יותר מהשני.
  3. תכנית המשימות כך, עבור כל תנאי עיכוב, בסך של האופציה קטנה-מיידית מותאם, בדיקה על ידי משפט, על יסוד הבחירה הקודמת של המשתתפים, באמצעות הליך טיטרציה כי מתכנס על סכום הגמול מיידי כי יש equivalערך אף אוזן גרון סובייקטיבית כפרס מתעכב 25,67 (ראה 5.3.1 צעדים 5.3.5).
    1. ראשית, תמיד להגיש משתתפים, עבור כל תנאי דיחוי, בחירה בין 20 יחידות (עקיצות) של מזון זמין "עכשיו" ו -40 יחידות שונות של אותו מזון הזמין באותו עיכוב ספציפי 67, כך, במשפט הראשון של כל עיכוב המשתתף מצב תמיד בפני בחירה בין שני הסכומים הספציפיים האלה 67.
    2. ואז, ירידה, לאחר הבחירה הראשונה, בסך של האופציה הקטנה על המשפט הבא אם משתתף בחר באפשרות הקטנה במשפט הקודם, אחרת להגדיל את כמות האפשרות הקטנה על המשפט הבא אם המשתתף בחר באפשרות גדולה במשפט הקודם.
    3. קטן את גודל ההתאמה של האופציה הקטנה עם אפשרויות רצופות: ההתאמה הראשונה היא מחצית ההפרש בין הקטן לבין התגמולים הגדולים יותר, בעוד על בחירות שלאחר מכן היא מחצית העדכון הקודם 23.
    4. חזור על התהליך בשלב לעיל עד המשתתף עשה חמש אפשרויות בתנאי אחד ספציפי עיכוב, שלאחריו משתתף מתחיל סדרה חדשה של בחירות כלל אחר מצב עיכוב.
    5. עבור כל ניסוי בתוך גוש, לשקול את כמות מיידית קטן כמו הניחוש הטוב ביותר בנוגע לערך הסובייקטיבית של גמול מאוחר יותר גדול. לכן, לקחת את הסכום המיידי שהיה מוצג על המשפט השישי של גוש עיכוב כמו באומדן הערך הסובייקטיבי של גמול מאוחר יותר באותו עיכוב ולהשתמש בו לניתוח (כלומר, נקודת אדישות כביכול; לראות צעד 5.6) 25.
  4. Fit, באמצעות קוי, ניתוח ריבועים לפחות, ה- V המשוואה היפרבולית = 1 / (1 ​​+ k T) (כלומר, V = הערך הסובייקטיבי; k = קבוע של ההתאמה האופטימלית; עיכוב T = זמן בימים) לאדישות של המשתתפים מצביע 23, עצמאי עבור כל משימת ייוון זמנית. האם זה יורדr כדי לחשב את שיעור ההיוון (k) של ערך סובייקטיבי לכל גמול הנדונה כפונקציה של זמן 69-71. השתמש Statistica או כל תוכנה סטטיסטית אחרת לבצע זו הערכה שאינה ליניארי.
  5. התחבר-transform ערכי k כדי לנרמל את הנתונים, ולאחר מכן להפעיל פרמטרית מנתח 23,25.
    הערה: ערך k גדול המתאים לפונקציה היוון תלולה, ובכך המציין כי הנבדקים נוטים יותר לבחור באפשרות-מיידית קטן על אחד מאוחר יותר גדול.
  6. השווה את ערכי k עבור LEFood ואת HEFood ידי תיקון עבור דירוג רעב, ציון שאלון דיווח עצמי של רגישות לרמזים אכילים חיצוניים (ראה שלב 6), ו- BMI 45,54,55. השתמש Statistica או כל תוכנה סטטיסטית אחרת כדי לנתח את הנתונים.

6. בתת התנהגות חיצונית אכילה של התנהגות האכילה ההולנדית שאלון (DEBQ EEB)

  1. השתמש הדואר DEBQ EEB 72 כדי לבדוק את הרגישות של המתנדבים לרמזים אכילים חיצוניים, לשלוט בלבול אפשרי במהלך הניסוי.

תחקיר 7.

  1. לתחקר המשתתפים באשר למטרת הניסוי בסוף הפגישה. שאל אותם אם הם היו איכשהו מודע מניפולציה שגיאה במהלך המשימה שגיאה ואם הם חושבים שהם בחרו איכשהו בצורה שונה במהלך משימות היוון הזמני על פי שני סוגי אוכל שונים.
    הערה: כל הופעות או רגשות על ההליך כולו (למשל, אם הם חושבים שיש קשר בין שתי המשימות העיקריות) יתקבלו בברכה.

הגישה מוגבלת. התחברו או התחילו תקופת ניסיון כדי לצפות בתוכן זה.

תוצאות

נציג תוצאות מתחולת הפרוטוקול המתואר לעיל מדווחות כאן.

משימת שגיאה

תוקפיו של משימת השגיאה נקבעו על ידי התוצאות הבאות. בדבר אחוז הטעויות שבוצעו על ידי משתתפים, הם הראו מספר גבוה משמעותי של טעויות HE מאשר במצב LE, מספר גבוה משמעותי של טעויות במהלך ניס...

הגישה מוגבלת. התחברו או התחילו תקופת ניסיון כדי לצפות בתוכן זה.

דיון

מאמר זה מתאר בפירוט פרוטוקול רומן שמטרתה צמצום בחירת מזון אימפולסיבית בנשים מבוגרות צעירות ובריאות. צעדים קריטיים בפרוטוקול זה כוללים דגימת משתתפים מקרב האוכלוסייה הנשית הבריאה, איסוף רמת רעב דיווח עצמי בזמן הניסוי, בחירת שני מזונות עם ערך תמריץ שווה לכל נושא, הגשה למשתתפי משימת שגיאה שבו כל אחד משתי שגיאה שונה סבירות (גבוהה ונמוכה, וביניהם אקראי על פני ניסויים) משויכים אחד משני המאכלים שנבחרו מראש, ומדידת ההשתתף בחירת intertemporal לכל מזון שנבחר מראש בנפרד. המטרה העליונה של הליך...

הגישה מוגבלת. התחברו או התחילו תקופת ניסיון כדי לצפות בתוכן זה.

גילויים

למחברים אין מה לחשוף.

תודות

עבודה זו נתמכה על ידי מענק Programmi di Ricerca Scientifica di Rilevante Interesse Nazionale (prin) מ Ministero Istruzione אוניברסיטה דואר Ricerca (prin 2010 מספר פרוטוקול: 2010XPMFW4_009) הוענק לתוצר. אנחנו גם מודים קטרינה ברתיני רפאלה מרינו להגהה את כתב היד וביצוע בסרטון.

הגישה מוגבלת. התחברו או התחילו תקופת ניסיון כדי לצפות בתוכן זה.

חומרים

רשימת החומרים שנעשה בהם שימוש במאמר זה
שםחברהמספר קטלוגהערות
תוכנת אספקת גירוייםE-PrimePST
StatisticaStatsoftתוכנה סטטיסטית

מקורות

  1. Haslam, D. W., James, W. P. Obesity. Lancet. 366 (9492), 1197-1209 (2005).
  2. Knight, J. A. Diseases and disorders associated with excess body weight. Ann Clin Lab Sci. 41 (2), 107-121 (2011).
  3. Fortuna, J. L. The obesity epidemic and food addiction: clinical similarities to drug dependence. J Psychoactive Drugs. 44 (1), 56-63 (2012).
  4. Bowden, D. J., Kilburn-Toppin, F., Scoffings, D. J. Radiology of eating disorders: a pictorial review. Radiographics. 33 (4), 1171-1193 (2013).
  5. Davis, C., et al. From motivation to behaviour: a model of reward sensitivity, overeating, and food preferences in the risk profile for obesity. Appetite. 48 (1), 12-19 (2007).
  6. Dalton, M., Blundell, J., Finlayson, G. Effect of BMI and binge eating on food reward and energy intake: Further evidence for a binge eating subtype of obesity. Obes Facts. 6 (4), 348-359 (2013).
  7. Epstein, L. H., Salvy, S. J., Carr, K. A., Dearing, K. K., Bickel, W. K. Food reinforcement, delay discounting and obesity. Physiol Behav. 100 (5), 438-445 (2010).
  8. Appelhans, B. M., et al. Inhibiting food reward: delay discounting, food reward sensitivity, and palatable food intake in overweight and obese women. Obesity. 19 (11), 2175-2182 (2011).
  9. Svaldi, J., Tuschen-Caffier, B., Peyk, P., Blechert, J. Information processing of food pictures in binge eating disorder. Appetite. 55 (3), 685-694 (2010).
  10. Brooks, S., Prince, A., Stahl, D., Campbell, I. C., Treasure, J. A systematic review and meta-analysis of cognitive bias to food stimuli in people with disordered eating behaviour. Clin Psychol Rev. 31 (1), 37-51 (2011).
  11. Schebendach, J., Broft, A., Foltin, R. W., Walsh, B. T. Can the reinforcing value of food be measured in bulimia nervosa. Appetite. 62, 70-75 (2013).
  12. Hawk, L. W. Jr, Baschnagel, J. S., Ashare, R. L., Epstein, L. H. Craving and startle modification during in vivo exposure to food cues. Appetite. 43 (3), 285-294 (2004).
  13. di Pellegrino, G., Magarelli, S., Mengarelli, F. Food pleasantness affects visual selective attention. Q J Exp Psychol. 64 (3), 560-571 (2011).
  14. Miller, E. K., Cohen, J. D. An integrative theory of prefrontal cortex function. Annu Rev Neurosci. 24, 167-202 (2001).
  15. Botvinick, M. M., Braver, T. S., Barch, D. M., Carter, C. S., Cohen, J. D. Conflict monitoring and cognitive control. Psychol Rev. 108 (3), 624-652 (2001).
  16. Hajcak, G., Foti, D. Errors are aversive: defensive motivation and the error-related negativity. Psychol Sci. 19 (2), 103-108 (2008).
  17. Ridderinkhof, K. R., van den Wildenberg, W. P. M., Segalowitz, S. J., Carter, C. S. Neurocognitive mechanisms of cognitive control: the role of prefrontal cortex in action selection, response inhibition, performance monitoring, and reward-based learning. Brain Cognition. 56 (2), 129-140 (2004).
  18. Holroyd, C. B., Coles, M. G. H. The neural basis of human error processing: Reinforcement learning, dopamine, and the error-related negativity. Psychol Rev. 109 (4), 679-709 (2002).
  19. Yeung, N., Botvinick, M. M., Cohen, J. D. The neural basis of error detection: conflict monitoring and the error-related negativity. Psychol Rev. 111 (4), 931-959 (2004).
  20. Shackman, A. J., et al. The integration of negative affect, pain and cognitive control in the cingulate cortex. Nat Rev Neurosci. 12 (3), 154-167 (2011).
  21. Frank, M. J., Woroch, B. S., Curran, T. Error-related negativity predicts reinforcement learning and conflict biases. Neuron. 47 (4), 495-501 (2005).
  22. Fujita, K., Han, H. A. Moving beyond deliberative control of impulses: the effect of construal levels on evaluative associations in self-control conflicts. Psychol Sci. 20 (7), 799-804 (2009).
  23. Sellitto, M., di Pellegrino, G. Errors affect hypothetical intertemporal food choice in women. PLoS ONE. 9 (9), 108422(2014).
  24. Brown, J. W., Braver, T. S. Learned predictions of error likelihood in the anterior cingulate cortex. Science. 307 (5712), 1118-1121 (2005).
  25. Sellitto, M., Ciaramelli, E., di Pellegrino, G. Myopic discounting of future rewards after medial orbitofrontal damage in humans. J Neurosci. 30 (49), 16429-16436 (2010).
  26. Takahashi, T., Ikeda, K., Hasegawa, T. A hyperbolic decay of subjective probability of obtaining delayed rewards. Behav Brain Funct. 3, 52(2007).
  27. Frederick, S., Loewenstein, G., O'Donoghue, T. Time discounting and time preference: a critical review. J Econ Lit. 40 (2), 351-401 (2002).
  28. Sellitto, M., Ciaramelli, E., di Pellegrino, G. The neurobiology of intertemporal choice: insight from imaging and lesion studies. Rev Neurosci. 22 (5), 565-574 (2011).
  29. Samuelson, P. A. A note on measurement of utility. Review Econ Stud. 4 (2), 155-161 (1937).
  30. Ainslie, G. W. Specious reward: a behavioral theory of impulsiveness and impulse control. Psychol Bull. 82 (4), 463-496 (1975).
  31. Myerson, J., Green, L. Discounting of delayed rewards: models of individual choice. J Exp Anal Behav. 64 (3), 263-276 (1995).
  32. Cardinal, R. N., Pennicott, D. R., Sugathapala, C. L., Robbins, T. W., Everitt, B. J. Impulsive choice induced in rats by lesions of the nucleus accumbens core. Science. 292 (5526), 2499-2501 (2001).
  33. Kalenscher, T., et al. Single units in the pigeon brain integrate reward amount and time-to-reward in an impulsive choice task. Curr Biol. 15 (7), 594-602 (2005).
  34. Peters, J., Büchel, C. Neural representations of subjective reward value. Behav Brain Res. 213 (2), 135-141 (2010).
  35. Takahashi, T. Loss of self-control in intertemporal choice may be attributable to logarithmic time-perception. Med Hypotheses. 65 (4), 691-693 (2005).
  36. Mischel, W., Shoda, Y., Peake, P. K. The nature of adolescent competencies predicted by preschool delay of gratification. J Pers Soc Psychol. 54 (4), 687-699 (1988).
  37. Davis, C., Levitan, R. D., Muglia, P., Bewell, C., Kennedy, J. L. Decision-making deficits and overeating: A Risk model for obesity. Obes Res. 12 (6), 929-935 (2004).
  38. Davis, C., Patte, K., Curtis, C., Reid, C. Immediate pleasures and future consequences. A neuropsychological study of binge eating and obesity. Appetite. 54 (1), 208-213 (2010).
  39. Bickel, W. K., et al. Behavioral and neuroeconomics of drug addiction: competing neural systems and temporal discounting processes. Drug Alcohol Depen. 90 (1), 85-91 (2007).
  40. Weller, R. E., Cook, E. III, Avsar, K., Cox, J. Obese women show greater delay discounting than healthy-weight women. Appetite. 51 (3), 563-569 (2008).
  41. Manwaring, J. L., Green, L., Myerson, J., Strube, M. J., Wilfley, D. E. Discounting of various types of rewards by women with and without binge eating disorder: Evidence for general rather than specific differences. Psychol Rec. 61 (4), 561-582 (2011).
  42. Appelhans, B. M., et al. Delay discounting and intake of ready-to-eat and away-from-home foods in overweight and obese women. Appetite. 59 (2), 576-584 (2012).
  43. Kishinevsky, F. I., et al. fMRI reactivity on a delay discounting task predicts weight gain in obese women. Appetite. 58 (2), 582-592 (2012).
  44. Bickel, W. K., et al. Using crowdsourcing to compare temporal, social temporal, and probability discounting among obese and non-obese individuals. Appetite. 75, 82-89 (2013).
  45. Schiff, S., et al. Impulsivity toward food reward is related to BMI Evidence from intertemporal choice in obese and normal-weight individuals. Brain Cogn. , 1-8 (2015).
  46. Kringelbach, M. L. Food for thought: hedonic experience beyond homeostasis in the human brain. Neuroscience. 126 (4), 807-819 (2004).
  47. Seibt, B., Hafner, M., Deutsch, R. Prepared to eat: How immediate affective and motivational responses to food cues are influenced by food deprivation. Eur J Soc Psychol. 37, 359-379 (2007).
  48. Stafford, L. D., Scheffler, G. Hunger inhibits negative associations to food but not auditory biases in attention. Appetite. 51 (3), 1-15 (2008).
  49. Piech, R. M., Hampshire, A., Owen, A. M., Parkinson, J. A. Modulation of cognitive flexibility by hunger and desire. Cogn Emot. 23, 528-540 (2009).
  50. Lappalainen, R., Epstein, L. H. A behavioral economics analysis of food choice in humans. Appetite. 14 (2), 81-93 (1990).
  51. Epstein, L. H., Paluch, R., Coleman, K. J. Differences in salivation to repeated food cues in obese and nonobese women. Psychosom Med. 58 (2), 160-164 (1996).
  52. Epstein, L. H., Truesdale, R., Wojcik, A., Paluch, R. A., Raynor, H. A. Effects of deprivation on hedonics and reinforcing value of food. Physiol Behav. 78 (2), 221-227 (2003).
  53. International Committee of Medical Journal Editors Statements from the Vancouver group. Brit Med J. 302, 1194(1991).
  54. Smalley, K. J., Knerr, A. N., Kendrick, Z. V., Colliver, J. A., Owen, O. E. Reassessment of body mass indices. Am J Clin Nutr. 52 (3), 405-408 (1990).
  55. Borghans, L., Golsteyn, B. H. H. Time discounting and the body mass index: Evidence from the Netherlands. Econ Hum Biol. 4 (1), 39-61 (2006).
  56. Likert, R. A technique for the measurement of attitudes. Arch Psychol. 140, 1-55 (1932).
  57. Sibilia, L. The cognition of hunger and eating behaviours. Psihologijske Teme. 19, 341-354 (2010).
  58. Asmaro, D., Jaspers-Fayer, F., Sramko, V., Taake, I., Carolan, P., Liotti, M. Spatiotemporal dynamics of the hedonic processing of chocolate images in individuals with and without trait chocolate craving. Appetite. 58, 790-799 (2012).
  59. Asmaro, D., Liotti, M. High-caloric and chocolate stimuli processing in healthy humans: An integration of functional imaging and electrophysiological findings. Nutrients. 6, 319-341 (2014).
  60. Lawrence, N. S., Hinton, E. C., Parkinson, J. A., Lawrence, A. D. Nucleus accumbens response to food cues predicts subsequent snack consumption in women and increased body mass index in those with reduced self-control. NeuroImage. 63 (1), 415-422 (2012).
  61. Siep, N., Roefs, A., Roebroeck, A., Havermans, R., Bonte, M. L., Jansen, A. Hunger is the best spice: An fMRI study of the effects of attention, hunger and calorie content on food reward processing in the amygdala and orbitofrontal cortex. Behav Brain Res. 198, 149-158 (2009).
  62. Piech, R. M., et al. Neural correlates of appetite and hunger-related evaluative judgments. PloS one. 4 (8), 6581(2009).
  63. Logan, G. D., Cowan, W. B. On the ability to inhibit thought and action: a theory of an act of control. Psychol Rev. 91 (3), 295-327 (1984).
  64. Bickel, W. K., Pitcock, J. A., Yi, R., Angtuaco, E. J. Congruence of BOLD response across intertemporal choice conditions: fictive and real money gains and losses. J Neurosci. 29 (27), 8839-8846 (2009).
  65. Johnson, M. W., Bickel, W. K. Within-subject comparison of real and hypothetical money rewards in delay discounting. J Exp Anal Behav. 77 (2), 129-146 (2002).
  66. Kirby, K. N., Herrnstein, R. J. Preference reversals due to myopic discounting of delayed reward. Psychol Sci. 6 (2), 83-89 (1995).
  67. Myerson, J., Green, L., Hanson, J. S., Holt, D. D., Estle, S. J. Discounting delayed and probabilistic rewards: Processes and traits. J Econ Psychol. 24, 619-635 (2003).
  68. Estle, S. J., Green, L., Myerson, J., Holt, D. D. Discounting of monetary and directly consumable rewards. Psychol Sci. 18 (1), 58-63 (2007).
  69. Mazur, J. E. An adjusting procedure for studying delayed reinforcement. Quantitative analyses of behavior: The effect of delay and of intervening events on reinforcement value. 5, Erlbaum. Hillsdale, NJ. 55-73 (1987).
  70. Rachlin, H., Raineri, A., Cross, D. Subjective probability and delay. J Exp Anal Behav. 55 (2), 233-244 (1991).
  71. Green, L., Myerson, J. A discounting framework for choice with delayed and probabilistic rewards. Psychol Bull. 130 (5), 769-792 (2004).
  72. Van Strien, T., Bergers, G. P. A., Defares, P. B. The Dutch Eating Behavior Questionnaire (DEBQ) for assessment of restrained, emotional, and external eating behavior. Int J Eat Disorder. 5 (2), 295-315 (1986).
  73. Botvinick, M. M. Conflict monitoring and decision making: reconciling two perspectives on anterior cingulate function. Cogn Affect Behav Neurosci. 7 (4), 356-366 (2007).
  74. McClure, S. M., Ericson, K. M., Laibson, D. I., Loewenstein, G., Cohen, J. D. Time discounting for primary rewards. J Neurosci. 27 (21), 5796-5804 (2007).
  75. Bickel, W. K., Yi, R. Temporal discounting as a measure of executive function: Insights from the competing neurobehavioral decision system hypothesis of addiction. Neuroeconomics: Advances in health economics and health services research. Houser, D., McCabe, K. , Emerald. Bingley, UK. 289-310 (2008).
  76. Cook, E. W. III, Turpin, G. Differentiating orienting, startle, and defense responses: The role of affect and its implications for psychopathology. Attention and orienting: Sensory and motivational processes. Lang, P. J., Simons, R. F., Balaban, M. Y. 23, Erlbaum. Hillsdale, NJ. 137-164 (1997).
  77. Notebaert, W., et al. Post-error slowing: an orienting account. Cognition. 111, 275-279 (2009).
  78. Luu, P., Collins, P., Tucker, D. M. Mood , personality, and self-monitoring: negative affect and emotionality in relation to frontal lobe mechanisms of error monitoring. J Exp Psychol Gen. 129 (1), 43-60 (2000).
  79. van der Helden, J., Boksem, M. A., Blom, J. H. The importance of failure: feedback-related negativity predicts motor learning efficiency. Cereb Cortex. 20 (7), 1596-1603 (2010).
  80. Schultz, W. Predictive reward signal of dopamine neurons. J Neurophysiol. 80 (1), 1-27 (1998).
  81. Figner, B., et al. Lateral prefrontal cortex and self-control in intertemporal choice. Nat Neurosci. 13, 538-539 (2010).
  82. Volkow, N. D., Wang, G. J., Fowler, J. S., Tomasi, D., Baler, R. Food and drug reward: Overlapping circuits in human obesity and addiction. Curr Top Behav Neurosci. 11, 1-24 (2011).
  83. Guerrieri, R., Nederkoorn, C., Jansen, A. Disinhibition is easier learned than inhibition. The effects of (dis)inhibition training on food intake. Appetite. 59 (1), 96-99 (2012).
  84. Avena, N. M., Rada, P., Hoebel, B. G. Underweight rats have enhanced dopamine release and blunted acetylcholine response in the nucleus accumbens while bingeing on sucrose. Neuroscience. 156 (4), 865-871 (2008).
  85. Gearhardt, A. N., et al. Neural correlates of food addiction. Arch Gen Psychiat. 68 (8), 808-816 (2011).
  86. Umberg, E. N., Shader, R. I., Hsu, L. K., Greenblatt, D. J. From disordered eating to addiction: the ''food drug'' in bulimia nervosa. J Clin Psychopharm. 32 (3), 376-389 (2012).
  87. Daniel, T. O., Stanton, C. M., Epstein, L. H. The future is now: reducing impulsivity and energy intake using episodic future thinking. Psychol Sci. 24 (11), 2339-2342 (2013).
  88. Lawrence, N. S., Verbruggen, F., Morrison, S., Adams, R. C., Chambers, C. D. Stopping to food can reduce intake. Effects of stimulus-specificity and individual differences in dietary restraint. Appetite. 85, 91-103 (2015).
  89. Wessel, J. R., Tonnesen, A. L., Aron, A. R. Stimulus devaluation induced by action stopping is greater for explicit value representations. Front Psychol. 6, 1-10 (2015).
  90. Anderson, B. A., Laurent, P. A., Yantis, S. Value-driven attentional capture. Proc Natl Acad Sci USA. 108 (25), 10367-10371 (2011).
  91. Wessel, J. R., Doherty, J. P. O., Berkebile, M. M., Linderman, D., Aron, A. R. Stimulus devaluation induced by stopping action. J Exp Psychol Gen. 143 (6), 1-14 (2014).
  92. Marteau, T. M., Hollands, G. J., Fletcher, P. C. Changing human behavior to prevent disease: The importance of targeting automatic processes. Science. 337, 1492-1495 (2012).
  93. Houben, K., Nederkoorn, C., Wiers, R. W., Jansen, A. Resisting temptation: decreasing alcohol-related affect and drinking behavior by training response inhibition. Drug Alcohol Depen. 116 (1-3), 132-136 (2011).
  94. Mischel, W., Shoda, Y., Rodriguez, M. I. Delay of gratification in children. Science. 244, 933-938 (1989).
  95. Schlam, T. R., Wilson, N. L., Shoda, Y., Mischel, W., Ayduk, O. Preschoolers' delay of gratification predicts their body mass 30 years later. J Pediatr. 162 (1), 90-93 (2013).

הגישה מוגבלת. התחברו או התחילו תקופת ניסיון כדי לצפות בתוכן זה.

הדפסות חוזרות והרשאות

תגיות

שגיאות כאמצעי צמצום בחירת מזון אימפולסיבית
צור קשר
המלצה לספרייה

פרטיות

תנאי שימוש

מדיניות

2026 © זכויות יוצרים MyJoVE Corporation. כל הזכויות שמורות.