אי ודאות במדידה: מכשירי קריאה

מדידות של כמויות מוגדרות או ספירת עצמים בודדים מניבות מספרים מדויקים. לדוגמה, תריסר בננות הן בדיוק 12 בננות. בדומה לכך, ניתן לספור תפוחים בארגז.

יחד עם זאת, קיימות מדידות אחרות, לא מדויקות, וישנה מידת אי ודאות הקשורה במגבלות של תהליך המדידה. חשבו לדוגמה על אצן המתחרה במרוץ של חמישה קילומטר. השופטים רשמו את זמן הסיום באמצעות שעון אנלוגי פשוט ושעון דיגיטלי.

השעון האנלוגי מראה את זמן הסיום כבין 25 דקות ל-30 דקות, אז השופטים מעריכים אותו כ-28 דקות. רק הספרה הראשונה, 2, היא ודאית. הספרה האחרונה, 8, מבטאת ממוצע של 25 ו-30, ולכן היא אינה ודאית.

להבדיל, בשעון הדיגיטלי, נראה 26.25 בוודאות מלאה בשלוש הספרות הראשונות. זמן הסיום יכול לנוע בין 26.25 ל-26.26 דקות, אבל הוא בוודאות לא יהיה 28 דקות. בניסוי מעבדה, משקל דיגיטלי יכול להראות תוצאות ברמת דיוק של שש ספרות.

תוצאה של 10.1241 גרם מראה שחמש הספרות הראשונות הן ודאיות, אבל האחרונה אינה ודאית. יחד עם זאת, יש לדווח על כל המספרים המוצגים בכלי מדידה דיגיטלי. בניגוד לכך, כשאנחנו מודדים בכלים אנלוגיים, אנחנו חייבים לאמוד את הספרה האחרונה.

למשורה של 50 מיליליטר יכולות להיות שנתות עם סימונים לכל מיליליטר. המדידה שנקרא תלויה באומדן של נפח הנוזל במיוקמו של הבמניסקוס, הנקודה הנמוכה ביותר בשטח הפנים המשופע של הנוזל על פי שנתות המשורה. אם המניסקוס נמצא בין השנתות 42 ו-43, כמות הנוזל גדולה מ-42 מיליליטרים, אבל קטנה מ-43 מיליליטרים.

יש לאמוד את המדידה בין שני הסימונים. לכן הנפח הנמדד יתועד על פי קו המדידה של 0‪1 מילילטרים הקרוב ביותר. כאן המניסקוס קרוב יותר ל-43 מיליליטר, לכן ניתן לרשום את התוצאה כ-42.8.

אדם אחר יכול להעריכה כ-42.7 או 42.9 מפני שהספרה האחרונה לא ודאית, אך תמיד נדווח על התוצאות כולל הספרה הלא וודאית האחרונה.