10.8
תאוריית האורביטלים המולקולריים מתארת את פיזור האלקטרונים במולקולה במקום למקמם בקשרים מסוימים בין אטומים. כמו אורביטלים אטומיים, אורביטלים מולקלוריים הם פונקציות גל המתארות היכן סביר שאלקטרונים יהיו. פונקציות אלה מוערכות באמצעות תהליך מתמטי, שנקרא הקומבינציה הלינארית של אורביטלים אטומיים.
בין הגלים עשויה להיות אינטראקציה בונה או הורסת. התאבכות בונה בין אורביטלים אטומיים באותה פאזה גורמת לצפיפות אלקטרונים רבה יותר בין גרעינים בעלי מטען חיובי והופכים את המולקולה ליציבה יותר. אורביטל מולקולרי קושר זה הוא בעל אנרגיה נמוכה יותר לעומת כל אחד מהאורביטלים האוריבטלים המקוריים.
התאבכות הורסת בין אורביטלים אטומיים שאינם בפאזה שמביאה לצפיפות אלקטרונים נמוכה יותר במישור הצומת בין הגרעינים, והופכת את המולקולה ליציבה פחות. אורביטל מולקלורי אנטי-קושר זה הוא בעל אנרגיה גבוהה יותר מאשר האורביטלים האטומיים ומסומן בכוכב או בכוכבית. אורביטלים מולקולריים מסווגים על פי האופן שבו האורביטלים חופפים.
קומבינציית ראש לראש של אורביטלים אטומים לאורך הציר הגרעיני הפנימי, כגון החפיפה בין שני אוריבטלי s או שני אורביטלי p מקצה לקצה, יוצרת אורביטלי סיגמא מולקולריים. צפיפות האלקטרונים באורביטלי הסיגמא ממוקדת סביב הציר הפנימי. חפיפה רוחבית, כגון חפיפת צד לצד של שני אורביטלי p יוצרת אורביטלי pi מולקולריים.
כאן צפיפות האלקטר
תאוריית האורביטל המולקולרי מתארת את התפלגות האלקטרונים במולקולות באותו אופן שבו מתוארת התפלגות האלקטרונים בא…
זכויות יוצרים © 2026 MyJoVE Corporation. כל הזכויות שמורות.