15.1
חומצת ארניוס היא חומר שמייצר יון מימן כאשר הוא מומס במים, ובסיס ארניוס הוא חומר שמייצר OH או יון הידרוקסיד. חומצת מימן כלורי(הידרוכלורית)היא חומצת ארניוס מכיוון שהיא מתפרקת ליון מימן וליון כלור כשהיא מומסת במים. נתרן הידרוקסיד הוא בסיס ארניוס מפני שהוא מתפרק ליון נתרן וליון הידרוקסיד כשהוא מומס במים.
אך לא ניתן להשתמש בהגדרה זו כשמתארים חומצות ובסיסים שאינם מומסים בתמיסה מימית או בסיסים שאינם מכילים יוני הידרוקסיד. הגדרה רחבה יותר לחומצה ניתנה על ידי ברונסטד ולאורי כתורמת של יון מימן או פרוטון, בעוד בסיס הוא מקבל של פרוטון. כשחומצת מימן כלורי מתמוססת במים, היא פועלת כחומצה מפני שהיא תורמת פרוטון למים ליצירית יון הידרוניום ויון כלור.
כשאמוניה מתמוססת במים, היא פועלת כבסיס, מקבלת פרוטון מהמים ומייצרת יון אמוניום ויון הידרוקסיד. חומצת ברונסטד לאורי תמיד תגיב עם בסיס ברונסטד לאורי ולהפך. לדוגמה, כשחומצה אצטית תורמת פרוטון, המים פועלים כבסיס ומקבלים את הפרוטון.
חומצה אצטית הופכת לבסיס המצומד, אצטט, ומים הופכים לחומצה המצומדת, יון הידרוניום. חומצות ובסיסים שנבדלים זה מזה עקב ההעברה של פרוטון נקראים חומצה-בסיס מצומדים. בתגובה ההפוכה, החומצה המצומדת, הידרוניום, פועלת כתורמת פרוטון, והבסיס המצומד, אצטט, יקבל פרוטון.
חוזקה של חומצה נקבע על פי היכולת שלה לתרום פרוטון, בעוד שחוזקו של בסיס נקבע על
מעמד התגובה חומצה-בסיס נחקר במשך זמן רב. בשנת 1680, רוברט בויל דיווח על תכונות של תמיסות חומצה שכללו את יכולתן להמיס חומרים רבים, לשנות את הצבעים של צ…
זכויות יוצרים © 2026 MyJoVE Corporation. כל הזכויות שמורות.