חיות צריכות ללקט, כלומר לחפש ולאכול מזון כדי לשרוד. תאוריית שיחור המזון האופטימלי מניחה שהאבולוציה מעדיפה התנהגויות שיחור מזון שמאזנות את יתרונות השגת המזון עם המחירים להשגתו, כגון הוצאת אנרגיה והסיכון לטריפה. דוגמה אחת היא עורב האלסקה, אשר אוסף שבלולים, חילזונות ים, ואז עף מעלה ומפיל אותם על הסלעים שלמטה כדי לפצח את הקונכייה, ולאכול את החלקים הפנימיים.העורב חוזר על התהליך עד שהקונכייה נשברת. אם הוא עף גבוה יותר, הקונכייה ישבר בפחות הפלות, אבל זה יצרוך יותר אנרגיה. מדענים מצאו שהעורבים, בממוצע, עפים לגובה אשר מפיק את הכמות המרבית של מזון ביחס לאנרגיה הדרושה להשגתו.